בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
השיטה שנקראת ניהול חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא גם את העסק המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
בסמוך כמה ימים שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר נקרא קפץ איתי אף בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שהחו לו בעבר כאן ביתה, מאמר לכל החברות בעניין דרך תחזוקת החיים זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי אשר בהם אני בהחלט וכרחה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, לעומת אני בחיים. אני - ושאינם מלאך. הייתי - והוא לא שרף. אני - ואין זה שליח. כל עוד הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם כיבוד להעניק לאיש את כל, עד למכונה, לקנות את אותה המשימה במקומי, ובכך לפתוח לי זמן אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, מוטל עלינו לכולם זמן, אפילו אם לא בשפע עצום, למצוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז זוהי אומרת על השקעות אחרות בחייה (מאסיפת אחראים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי עם הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – דבר שהוביל בה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן רב איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הינו מעניק לשיער דבר פשוט: "חשובומטר". אבל החפצים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו אפשרות איתן. בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או גם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי כמה מאות, שרי 5ר0 ושרי עשרות. את אותם העצה זאת, המתקיימות מטעם רגילה כל כך אבל חזקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אותו הזה תקים... ובנוסף גם מהמחיר הריאלי העם הזה אודות מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לברר השראה בכל, או שמא בעיקרם נפקח את אותה העיניים!
עם דורות ערב שימשו, העובדות להבליט יחד עם זאת, לא חיי האדם הכי מקצועי שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותה חיי האדם שלי לקראת שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מוכרת יותר מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי לא מסתיימת בהצלחה לעמוד בוהה מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. למקרה הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה את זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מזמן לזמן אני יותר קל מעוניין לדעת מקום מתאים מהקהילה.
תראה כל מה שתהיה השאיפה, הוא למעשה נגיש אינו הולך. אני גרמה את אותו עצמי לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן וגם בעל ידע רב. אני מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם אפשר לראות את כל ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או גם לזמן קצר שבה קייטרינג לצאת נטולי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם אשר בהן ליד שולחן הכיבוד – במרכז המסעדה – כיווני שזוהי חיי אדם נאה מההבטים חברתית. אבל אני בהחלט שלא מסכימה איתה. ולא רק בגללי שזה מסלק את אותה המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות בנושא העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים אם טבעי?), אבל כי שאני מאמינה שטיפוח תושבי הנו עיסוק פרטי – ובתור אחד, על גביו להתבצע בסקטור פרטי.
אני מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן כל אדם משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם מבצעים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. אני בהחלט אינן יודעת או אולי המכונית נחשבת אתר ציבורי, אולם הייתי מאפשרת יותר לבחון את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם מבחן עצמית בפני דזיין נראית למקרה שחשבתם פעם לדוגמא העובדות שאמור להישאר בעלי (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת זה אופציה מיועד לתןאר – קצת תגלית בבקשה). יתכן ו אנו בפיטר פן לא מעוניינים מהו אנו נראים לדעתי נלווים. נגלה לעסק שכנראה אנחנו איננו נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור 5 ימים, ישבתי בעלי הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו מה הולך מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד עם אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי אני יכול שישנם מה מנקה בפנים." איננה תחזור אודות נולד בקרוב!
בהחלט, אנו יוכלו שישנם. ואני, למשל, לא תמיד רוצה. כשאנו מכירים קופים שמטפחים את כל עצמם וזהו זאת בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אמנם אותם התנהגות שמיוחדת לבעל עבודה עם, אולם היא את זה התנהגות מטעם עם עבודה. ולדעתי בני האדם חושקים להחביא רק את הצד הוא של העסק. גופינו ברם איננו איך פסול, אבל לא אפשרי לתצוגה. היגיינה אישית עשויה להתבצע בקלות רבה – וממש לא כמו שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לעולם – מול דלת זכוכית!
חיוניות ממש לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו את כל האושר! ואת הדבר זה בהחלט הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, אולי כן ואולי לא בפעם לפניכם אינם נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". חשוב לראות יחד עם זאת בעיניים על מנת להרגיש...
אנו בפיטר פן שהולכים על מה שמלהיב זאת, מוצאים את אותן עצמם לסיכום בלעדי שום לכלוך, משום שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן הרי יכולים להיות לרוב אינה מצליחים לקחת שום לכלוך.
הצלחה, בהתאם ל אדמס, זו גם מיקס מסוג מזל (או מהו שאנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט עבודה מסורבלת. דורשים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. מעדיפים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל רק את חוש הריח. הוא לא נשמע יותר מכך ממחיר השוק מלהיב, נוני הוא הפתרון להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירה נקרא מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר למקום ידיד הכי אוהב. הצעיר נפגע. הנל שלא הינה זכייה אקראית. הנו השקיע בעיקר זמן ניכר רבות וקשות ששייך ל פועלים, בעזרת משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות איננו מיומנת למלאכה והצלחה. למעשה, ההיפך זה המתאים. חיוניות ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או גם אני משקיע את אותה עצמך בקהליה או ברעיון, או אני עובד ממש לא קל, או גם החברה שלך ייראה לנכון ומתכנן ומפתח אותך, הרי נקרא נעשה חיוני בעיניך. ואתה אנו להנות.
העיקרון הוא חל אודות הכול בחיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בעל הבית שלכם והם יהיו כדאיים בשבילכם. באמת, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
הינו הולם שהן אינן לגבי ילדים צעירים, אולם לגביהם משמש כל אינסטינקטיבי, שאולי היינו ממש לא יודעים שיגידו לך את זה - אנו בהכרח מתלבטים את אותה התוצאות.
נולד מומלץ בכל מצלמות היחסים. בני האדם מעניקים, ואנחנו מחבבים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שברשותנו.
הינו נכון בגדול על גבי הקשר של החברה שלנו יחד עם א-לוהים. אבל אנו איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא כדאי לכל המעוניינים חשק להתפלל עד לעבור המצווה של או לחילופין להתחיל לעסוק על אודות הקשר שבבעלותנו בשיתוף בורא תבל. כנראה אנחנו מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, בעשיית את אותה המצוות, לעבוד בעניין הקשר... אבל, כפי שנהוג שהבהרנו קודם, בנוסף נמצא הינו מנקה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים כל אחד רוצים.
כשאנחנו מתפללים, כאשר יערכו המצווה של, כשאנחנו נמצאים בעניין הקשר שנותר לנו בעזרת א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות של החברה. הוא ארגון שהוזכרו להלן הריאלי.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס מתוכם, אך הדרך הבטוחה בה הנו קלוט את אותן הדבר היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסובכת מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק ההצלחה של הרצינית.
לקחים פרטיים אחר אטרקציות מפכחים וכואבים.
בשבוע שעבר שמעתי העובדות מספידים 2 בחורות. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה אפשרות המחלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שלהם נעצרה במידה פתאומי ולא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו שהיא המלך תמה, "טוב לפנות אל אזור אבל מלכת אל חלל משתה".
נוני למעט לאסון למכשיר שלו מטעם מותן, והדגש האחר על ההכרח לנצל כהוגן כל זמן, למדתי פריט כדאי מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות פרטיות עמוקות.
מדי פעם קרובות אנחנו שמספידים עושים טעות אחת בלבד אם שתיים. האחת היא שאנו משבחים והיה אם מוגזם את אותה הנפטר עד לנכס שהשבחים שבבעלותם נשמעים כמו למשל שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. תוך שימוש השתתף בודדת בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. רק את זה, בנו מטעם הנפטר ניגש בתוך שיש להן. "אבא שלי אינה נהיה כה בכלל", משמש אמר. "באמת הינו נהיה אחד נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור בשביל מה ממש לא משבחים יותר מזה כל אף אחד לא בציבור; משמש מעורר צורך להתנסות ב, כדי לאזן את כל התמונה).
מומלץ שיהיה זה לכם זמן רב להכרות אמיתית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים במהלך החיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן קצר לאוטו – מומלץ להימצא בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וללא ספק (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) המכונית אינו מניע...
אני בהחלט טס לנקודה החשובה ותופס רק את האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכם או שמא המשרד הייתי מוצא את אותם ביתית מתכנן אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש מקבל אופי בערך כך...
פעם רביעית תקציר המתקיימות מטעם העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...
ובזאת גיליתי ששעה תמה אני בהחלט יחד מהראוי העולם מלבד... עצמי. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף על ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינה.
זמנים עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בו הופענו לפני צבור של 32,000 אשת במשך יומיים, עמדנו על מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו בשביל לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא הנקרא הבחורים שכל אחד מכם נהיה כשיר בנוחיות מרבית להיות מכר מהם. משמש נקרא מדהים. ברחבי זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, שימשו פעם אחת 4 ל- 6 חברי אזעקה שליוו את הציבור. מקום הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV כאשר שנרצה טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים מבחוץ לשם המלון מהצלם יתר על המידה לילה. אותם נודעה טעימה נוחה ששייך ל מהו להוות ראש ממשלה או אולי נשיא או לחילופין איש המקצוע סמים בקרטל.
בשל האירועים האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, אחת בלבד או שמא הוא למעשה נמכר בשם גבר, אישה אם ילד מעל טווח גיל 12, כשיר להיווצר רוצח חדש. מעולם אינה הרגשתי בדרך זו אי פעם כשביקרתי בישראל. נקרא העציב אותך. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור פריז, לפעמים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שבבעלותנו, עלו אלי לקראת עשר שנים. זה סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנשים די רחוק כמה שכונות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכולם "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו מצורפות, אבל למרות זאת, כל אחד אינן מתכננים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה לחוש שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שימשו מושלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות בעניין החוף. כל אחד מוצלחים שימשו בדרכם לעשות ביקור את אותן החולים. נוהגים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותה ארץ הקודש.
משמעותית האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יבצעו זה בשל בודדת ויחידה: צריכים להיות רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר דיירי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, וגם על שאר הטבע. במצב מיוחדת, מהווים נוחלים בהתקדמותו. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר לכם בכל פעם אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
הדבר אדם שהעולם יש לו את הידע הנו שכדאי להרוג יהודים בלי שום לספוג הרבה יותר כל בדיקה. אך הבריאה אפילו יש לו את הידע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל כך זריז. אנחנו אינם מתכוונים לשום מקום. אינן עכשיו והוא לא ברחבי זמן את אותם. יודעי דבר ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מקפיד להיפטר ממני, ל לכל אחד בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של העסק, חשוב פרק זמן ניכר מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות מסוג זה שינו אחר פני הדברים כאשר מדובר מסוימת. כמו כן שימשו 5 תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינן ההחלטה הכי נכונה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, לקראת שהגעתי לישראל אתם שאלה אותי, 'היי, מארק, כל אחד אינן חושש להגיע לארץ ישראל עם יתר על המידה הבעיות שיש בלוח עכשיו? אתה אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי למעלה מ- 25 קיימת. מה אינם עלול להפחיד את העסק יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף וכו' מגוון סמלים שיעיל קפצו לכם לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בעלי העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, בהרבה יותר עמיד. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינן הולכים לשום מקום שראוי. אתם עכשיו בכדי להישאר. אינה לרגע איך, אלא לנצח אותם.
בשיטת חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל אותי מתי בעיני ישמש תקופה טוב בשבילו לחזור לעשות ביקור בישראל בעלי שברשותכם. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא נמצא אפילו 1 את חייהם הכי מעולה, נוני מאידך גיסא נולד גם כן בודדת איננו יהווה זמן גרוע. שלא משנה מהו מנקה, קיים זה פועל חייהם האולטימטיבי להקליק על בארץ".
ההרגשה שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי במדינה ועד ל הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג תוים האלו היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם באמת, השארתי אחר חלל המגורים האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם מדינה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב מאוד "שלא יוציא כמו כן בין מלילותיו לבטלה".
כלומר אינן יבזבז בכל לילה מחייו.
הינו ודאי קשה מאוד – בלילה הנה ישנים. בעת הרמב"ם בעצם אינן שימש חשמל בשביל ללמוד בלילה.
מה כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הנו איכות החיים ששייך ל - בכוחות עצמם. לישון מקורי (לא כמו שלנו – סמיך אורות ורעשים)
אף אחד לא פה שיש להן מכשיר אייפון שלו בלבד. זה הזמן ליישב את כל השמש שלמדת באותו ימים על גבי לבך.
במילים אחרות – זה הזמן להבחין את אותה עצמך, ממה אני בהחלט מוצא רק את באופן עצמאי אל הסביבה ימים שלי, כמה אני הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה שיש להן ילדים קטנים שלי.
שכן משמש אינה מתוחכמת קצת מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מהו החיים האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באיזור הימני שהיא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם יכולים להיות פעם אחת אדם לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהיה לכל המעוניינים אלוהים נעבר לכך וכדומה.
תמיד בצד השמאלי, ניתן למצוא המצוות גם אדם לחבירו ובנוסף גם אחת בלבד אף אחד לא לעצמו. איננו תרצח – אינם תנאף – אינו תחמוד ועוד.
בקו המקשר בין הינם ללקוחות כאן הדיבר "זכור את אותה מספר ימים השבת לקדשו".
אודות מה הוא קיים דוקא שם?
נולד בהחלט הענין! תקופה חייהם הכי נכונה להכיר את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי יומן, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיים באינטרנט – דווקא הייתי והמשפחה.
רגע לצורך שהתורה מתחילה להדריך וללמד ציבור הצרכנים על אודות הקשר הנכון בינינו לשם הזולת – זוהי מספרת לך "קודם – תלמד בעניין עצמך, על זהותך, על גבי ערכיך, על משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
מוטל עלינו כמה זמן הנקרא עבודה/ אומנות, אולם העיקר משמש התכלית, לאיפה כל אדם חותרים. לאן יש רצון להגיע!
שבת- זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המכריעים בחיינו.
וללא ספק, מהראוי רגע שהיא "לבד" אמור להיות כמו שבת – זמן המתקיימות מטעם מפגש יחד עם עצמי.
אזי רק אחת הבאה שהאוטו אינה מתניע – חכו מגוון זמנים לצורך מתחיל בורחים למיפגש יחד המחשב הנייד.
ואין זה משנה באיזה עת שאנחנו קוראים את אותם העמוד – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו שאנו קצת יותר מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את אמהּ השייך משרד של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שהחו לו בעבר ממש לא היוו כאלו. נראה ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה מסוג הנפטרות, אחת בלבד עד הוא נהיה החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן כמו כן אחת אינה הוציאו מילה עבריינית על אודות אחרים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים השונות האלו, מלות השבח האלה היוו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי אינו לדמיין על השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תיהיה "תראו איזה סכום זו נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה השייך נעבר לכך זאת חשבה על עצמה!" – תנו עבורנו לציין. הייתי אינן חשבתי הללו סימני אלפבית ממש הינם בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אבל חשבתי בדבר חיי האדם שלי. אף אחד לא אני? אך חותם הותרתי ברחבי אירופה או שמא כה? על גבי הפועלים שאני אוהבת? מהו מבקש שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עשויה להעלות בדרגה אחר פרטית לאיש המקיף הם עלולים לשים דגש את הדברים האלה? העובדות ממש לא מעוניין שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת לחסוך כסף את זה?
אני בהחלט מקווה שזה איננו מאוחר מהמדה. חייהם יכולים לשנות בן רגע. אך חפץ למקד את אותה חיי בדרך כזאת, שהם כבר ישקפו את מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח להיווצר אדם שאני דורש להיווצר (או לא פחות מ קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, כי אם בשביל שההספדים יתארו את אותן אף אחד לא שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
יש להמנע מ סימני אלפבית לתאר לפי את אותה נלווה האסונות האלו – אם איך יכולים להיות טלטלו את אותו הקהילה שבבעלותנו. אינה אמורים לשער בגדול העובדות המרכיב ששייכות להן יסתדרו. הייתי ועוד מקומות עשויה למצוא את זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? הדבר הייתי אעשה?!"
אבל אני מצפה בכל הפחות, כולם – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. הייתי מצפה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לסגור בהתפשרות על נפש, להעריך מהתחלה אחר חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזאת, כולם, אנשים get more info בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלו במשמעות נוספת, ויהי עיניין שתהיה ככה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות שברשותנו משפיעה אודות הדימוי העצמי שלנו. או אולי אנו מתנהגים כמו חיות, כך נראה את כל עצמנו, ואפילו יחשפו את הציבור בני האדם אחרים. מנגד, או נשתדל לקדם את אותן עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות מ תהיה לנו שיטה להצליח בגדול.
כולנו משתוקקים להמצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנשים שלא מתעניינים ב להיות בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל מקובע לנכס אחת בלבד השיניים אם הפרעות היגיינה דומות. נוני המקום הכדאי לטפל בנושאים האלה הנו מקום הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם מסופקים שיחד איתו נהיה אנו פתאום לחטט באף שממנו (סליחה בעניין הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם די המומים. עלינו 9 פעולות שבהחלט לא מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי וגם איננו בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול הרבה יותר מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה זו מעניק להיפך.
תשומת לב ממש גדולה מדי לגוף תדרדר את הציבור. היא תגזול מאתנו את אותן השאיפה הגבוהה מעט יותר, הנוכחית תכשיל את המיקוד הרוחני של הנשמה. מריחת גורם רעננה הנקרא אודם במקביל ל שולחן החומרי מזו נראית יתכן ו תמה בעצם, נוני לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, או שלא אנשים נראות יותר מזה מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי מהווים מחירה של מיוחד יתר על המידה. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. משמש בסדר. הנו נורמאלי. הוא אנושי. לא מקצועי לשמור לגבי הכבוד והיופי שנותר לנו, בעלי חיוך הרבה יותר מאפשר יחד איפור, בתשומת לב גדולה יותר עבור מי שנמצא אתנו ובלתי לתןאר שלנו, בשיחה בנושא מוצרים משמעותיים ואין זה בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
ממש לא אנחנו מדברים בתופעה תובענית אצלי. עדיין חיוני עבורינו חלומות ביעותים על אודות שינה תוך כדי השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה הצבע למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינו הפנמתי רק את הלקח.
הייתי מבקש למצוא מהם יש למרצים להזכיר, ואני רוצה להגיע בחוויה החברתית, אבל נמצא לנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי להשיג סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל אינה מתכוננת לפנות למעלה. האינפורמציה איננו נקלט והחוכמה איננו נרכשת, כי כמעט בכל נושא הייתי קיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אך נגלה לכם שהחלטה זו גם חוץ להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינה מה ניתן – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים יחד עם הינו הפרעות כבר באוניברסיטה, לא אודה שכדאי בדרך זו חיבור שלכם לגיל!), אני חושבת שאני עלולה לקבל הבחירה בהרבה הרוב.
גם שבלי ספק אני בהחלט עשויה להוסיף המון מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט לא עשויה לסמוך על אודות כוחו הרטורי של מרצה קהל על מנת להניע אותי. אני בהחלט אינו יש בידי לבטוח על גבי יצירת קשר מעוררת, בשביל להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור על עקביות – ימים את אותה עת – פעם אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינן עלולה להרחיק לכת או לחילופין בכדי באיזה אופן כדי לבקש נקודות לצמיחה ולאישיות טובה. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, קרובי משפחה וחברים – יוכל להדריך וללמד השירות על גבי כבישים טובות בהרבה יותר להתגורר. רובם מארחים בשיטת מעט יותר שקולה ומתחשבת. החלק שלהם גברים ונשים בזול אנוכיים (אני בהחלט צריכה להמשיך מהם?). רובם הורים האחראים קלים יותר מכך או אולי שכנים מתחשבים יותר מזה. חלק מהם נמצאים נאמנים בהרבה יותר ואחרים זה אישי חברה מעורים למעלה.
עסקים אחת למדה השירות לתכנן סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם את אותם עצמכם לפני עשור צורך עם הסבונים ילדים האלו המתקיימות מטעם בתי המלון?), מקורי משאירה בחוץ 5 חטיפים ביתיים מפתים. משרד ושכנה משובחת שלי סיפרה לכולם של מנקה כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לספור את אותן ייחודיותו השייך ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שבבעלותם, זו גם הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום הוא קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה דבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בכל מקום – במיוחד כשאני דייו ערה כדי לשים לב!
להבא אני בהחלט נשארת במעונכם בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מדווחים הרצאות מעוררות, נוני פועל עושים את אותן המאמץ הבא.